#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קפ. מנין שמעשה הבת לאב בהו""א ובמסקנא, ומדוע נדחתה ההו""א? "	"בהו""א קטנה מ'וכי ימכור איש את בתו לאמה', מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה. נערה מסברא, דאי ס""ד מעשה ידיה לאו דאביה, כיצד זיכתה לו תורה להשיאה בעל כרחה והרי מבטלה ממעשה ידיה.<br>למסקנא קטנה לא צריכא קרא השתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעי, והפסוק נצרך לנערה. וההו""א נדחתה כיון שאביה יכול לתת לה שכר בטלה על זמן החופה א""נ למסרה לחופה בלילה שאינה זמן מלאכה א""נ למסרה לחופה בשבתות וימים טובים שאסורים בלאו הכי בעשיית מלאכה. וכתבו התוס' (ד""ה דמסר) שאף שביו""ט אין נושאין משום דאין מערבין שמחה בשמחה הכא מיירי שעה אחת קודם יו""ט שהוא כיו""ט לענין מלאכה דתוספת דאורייתא, א""נ כשמסרה האב לשלוחי הבעל או נישואין בלא סעודה."	כתובות מז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפא. האם האב אוכל פירות בחיי בתו ומדוע? 	"לת""ק אינו אוכל, שלבעל תיקנו פירות כדי שיפדה את אשתו אבל אב בלאו הכי יפדה את בתו. לר' יוסי בר' יהודה אוכל, שסבר שאם לא יתקנו לו פירות אב גם ימנע מלפדות בתו כיון שיאמר כיס מלא מעות יש לה מהפירות ועד עתה לא נהניתי מהם עתה תפדה את עצמה ואם יחסר אני לא אשלים."	כתובות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפב. האם אשה יכולה לומר איני נזונת ואיני עושה, והאם אשה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות, ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה תיקנו) שלרב הונא יכולה אשה לומר איני ניזונת ואיני עושה ולריש לקיש אינה יכולה לומר. כתבו התוס' (ד""ה זימנין) שאפילו לרב הונא אינה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות, שבאומרת איני ניזונת ואיני עושה אינה מפקעת לגמרי התקנה, שאם אמרה היום איני ניזונת ואיני עושה למחר תעשה ותהא ניזונת אבל אם אמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות הרי מפקעת לגמרי תקנת פירות דהא פירות של כל ימי חייה תחת פרקונה. ועוד יש לומר דלא מצי אמרה איני נפדית שלא תטמא בין העובדי כוכבים. א""נ שאני פירות דידו כידה וזוכה בגוף הקרקע ולכן אינה יכולה לומר אל תאכל פירות, אבל מעשה ידיה אינם בעין, ולכן לרב הונא יכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה דלא שייך למימר שיזכה בגוף הידים."	כתובות תוס' מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפג. כיצד מתפרש הפסוק שארה כסותה ועונתה לא יגרע? 	לתנא קמא שארה אלו מזונות. כסותה כמשמעו. עונתה זו העונה האמורה בתורה. רבי אלעזר אומר שארה זו עונה. כסותה כמשמעו. עונתה אלו מזונות. רבי אליעזר בן יעקב אומר שארה כסותה לפום שארה תן כסותה, שלא יתן לה לא של ילדה לזקינה ולא של זקינה לילדה. כסותה ועונתה לפום עונתה תן כסותה, שלא יתן חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים. תני רב יוסף שארה זו קירוב בשר, שלא ישמש לבוש.	כתובות מז: - מח.		
